[פוסט זה שוחזר מהבלוג בLEAD]

את השנה הבאה אני לא מתחיל כמו רוב השמיניסטים בארץ ומתגייס לצה"ל. חברים שלי ילבשו מדים, ואני אהיה אי שם בתוך קומונה במרכז הארץ. שנה שלמה מהחיים שלי, בין סיום 12 שנות לימוד לבין הצבא שאני הולך לתת בה את כולי לקהילה שצריכה את זה.

הבחירה שלי לצאת לשנת שירות התחילה לפני המון זמן. זכיתי לשמחתי להכיר ש"שינים רבים ולראות את השינוי מילד מתבגר לבנאדם עם אחריות אשר סוחף אחריו מקום שלם. אבל יותר חשוב, עולמות שלמים של ילדים ואנשים שזקוקים לו. השינוי הזה, עם התובנות שאפשר לזכות מהמקום והחוויה המאוד גדולה להקפיא רגע את המסלול החיים הרגיל כדי ללמוד על עצמי ועל העולם, לתת שנה מעצמי היא משהו שמאוד רציתי וקיוויתי להגיע אליו. ובאמת, לפני כמה שבועות הודיעו לי שאני חלק מקומונה של LEAD בשנה הבאה.

מעבר להתרגשות שלי לחיות ביחד במשך שנה שלמה עם לידניקים ולהוביל מקום איתם שנותן מענה  לילדים ונערים שצריכים אותנו, אני חושב שזו הזדמנות אדירה בשבילי לבחון בצורה מעמיקה יותר את היכולות שלי, את תחושת המסוגלות שלי, להכיר איפה אני צריך עזרה ומה אני צריך לחזק.

אין לי ספק בכלל, שלמרות שאני בחור רב כישרונות עם תיק גדול של כלים להתמודד בסיטואציות לא פשוטות ובמיוחד בהובלה של דברים, שנת שירות זה עולם חדש שאף פעם לא התנסיתי בו.
זוהי מן זירה אשר תעמיד אותי במצבים לא פשוטים, עם קבלת החלטות שנצטרך לעשות כצוות- קומונה, לאפשר לכל ילד להבין כמה הבחירה היא בידיים שלו, לתת להם הזדמנות שווה, להיות שם כשקשה להם ולהיות שם עוד יותר כשטוב להם. לחבק ולהיות גם אח בוגר שמציב גבולות מתוך מטרה שזה יעזור לו במסגרות הבאות כשהוא יתחיל באמת את החיים.

ולפעמים יהיה מעייף. ומתיש. אבל כל זה פשוט לא גורם מפריע כאשר אתה יודע שיהיו שם ילדים שיבחרו להאמין בעצמם, וללכת עם האמונה הזאת למקומות יותר טובים  מאשר הרגילו אותם להיות בהם.

יש אנשים ששואלים אותי למה אני מבזבז שנה מהחיים שלי ולא הולך במסלול של כל החברים שלי לצבא. ויש אנשים שהיה ברור להם מאליו שהייתי יוצא בגלל כל המעורבות החברתית שלי בקהילה.
שניהם לא נכונים לפי דעתי.

שנת שירות היא לא שנה שאני מבזבז,היא שנה שאני מרוויח! וללכת במסלול של כולם זה לא בהכרח הדבר הכי טוב לעשות.
וברור לי שבחרתי בחירה שהיא לא מובנת מאליו מהצד השני, כי החלטתי רגע לעצור מהמסלול החיים הרגיל.
התשובה שלי היא כנראה הרבה יותר מורכבת, למדתי בשנה האחרונה שאני צריך לעצור וללמוד על עצמי כדי להבין מה אני רוצה באמת ואני חושב שזו הזדמנות נהדרת לבחון זאת. ומהצד השני, אני באמת לא רואה למה לא לתת מעצמי שנה שהיא חוויה אמיתית כאשר היא יכולה להשפיע על החיים של אנשים שצריכים את זה.

מצב של שני מנצחים. תמיד אהבתי להיות שם.
אליאב.