עוד שבוע, מתעופף לו ברוח, פותח לנו תקווה ושבוע חדש, קיבלנו בסופ"ש הזה כוחות (וגם כאבי גרון שאיתם מחר על הבוקר נילך לרופא) לשבוע החדש ונקווה שהוא יזהר לנו ויחלוף מהר.
לאט לאט, השדון רוכש לו ליבוש שגרתי של עידכוני סופ"ש מה שאני לא רוצה שאהיה, ומקווה שאוכל לשנותו בקרוב.
הסופ"ש הזה נפתח באירוע משפחתי חגיגי, סיום ספר מתח ("לא בלי בתי"), הסידורים הרגילים של סופ"ש, כמה בגדים נוספים לחורף שעולה ורכישת ספר לנסיעות, התרעננות והרבה אפצ'ייי!, כאבי גרון וצינון (תקופת-מעבר).
שיהיה לכולנו שבוע חדש מצווין, זורח ומלא אור,
ההדר מחליף את עצמו ברגעים אלו ל"יום נעים" עם הכלב-חתול-מחשב שהיה, ואני אנסה לזכור את אותו יום רבין השנה, לא בגלל הבנאדם, אלא כי צריך לדעת לכבד את האחר, אולי לא לאהוב אותו, אך לדעת שיש דעה שונה ממני, ואיש אחר שחושב אחרת, יהיה אשר יהיה זאת לא סיבה להרוג אותו או להקניט אותו בכל צורה שהיא, והיום הזה נותן לנו את המתנה הזאתי, לרכוש סבלנות וסובלנות ולדעת שלא רע שאחר יחשוב שונה מאתנו.
בפרטים הטכניים בבלוג הסופ"ש הזה נמסד בכמה שיפורים שוב בעיצוב, כמה רשומות, הדר לרבין, ניסיון (שהלך לא רע) לארכיון קבצים אונ-ליין שתוכלו לראות כאן, סידור הקו הרגיל המפריד בין הרשומות (הא אה! הצלחתי), תרגום ושינוי פני התגובות וכתיבת התגובות (ולא אשכח את הId של העמודים שנפתחו 4 במספר, ונמחקו רק בגלל הארכיון אונ-ליין).
כך שזכינו לעצמנו לכמה עיקופים במספר הרשומות ועל זה חבל כי שמרתי על כך לדרך ארוכה, אבל לא נורא, עוד סופ"ש שהשדון רק נהנה ממנו, השתנה לו במידה מסויימת ואני נחתי לי לשבוע החדש הקרב (שבעוד כמה דק' נפתח ואני אכנס לי למיטה).
שבוע טוב,
אלי,
או בשם הצד שלישי שלנו – השדון האגדי.
