זוהי שיחה משותפת ככל הנראה שהתחילה אצל שרון, ממשיכה בתגובות אצל כל בלוגר. בכל מקרה, זוהי הדיעה שלי לנושא ובלי יותר מידי לסבך – יש משהו במה שהיא אומרת ואני כאן לחדד אותו (ולהוסיף עוד קצת טעם משלי).
ראשית כל, אני בלוגר בערך שנה (לא וותק שנחשב לגדול מי יודע מה) עובד עם וורדפרס כחצי שנה שלמה (עברתי אליו ב2/8/06 למי שזוכר).
לפני זה, ניהלתי קהילות גדולות (עסקתי באדמיניסטרצייה), התעניינתי בתחום התוכנות והמחשבים ותמיד היה לי את הקטע (יש כאלו שיגידו הכישרון) לכתוב הרבה, על מה שאני חושב, לפרט, לנמק..או בקהילות "לתת תגובה מלאה".
אני בעל כישרון בעיצוב, תכנות ושאר הירקות הדומים, והיו לי לא מעט אתרים, תכנתתי וערכתי לא מעט מערכות, ועברתי כמעט כל מערכת תוכן אפשרית (גם את וורדפרס) בשנים שהייתי נמצא ברשת.
לאחר שעזבתי את תחום הקהילות, התנתקתי מכל הרשת (Net) בשל שהתחלתי לעבוד קצת למישור החיים הלא מקוון ומסעתי איתי מחלה. לקח קצת זמן עד שהכרתי ונכנסתי לתוך בלוגר בתפוז (יומן פרטי למען האמת..) עד שהחלטתי שאני לא רוצה רק פרטי, והחוקים של תפוז לא מוצאים חן בעייני.
השתמשתי בידע שלי, העברתי קבצים, רכשתי דומיין והעלתי בלוג שהוא חצי פרטי וחצי לא. עדיין לא בוורדפרס, והוא עוצב ע"י ותוכנת ע"י (פשוט ועודכן בHtml).
ואז הגיע עוד מפלה: האמנתי שאני לא יודע להחזיק בלוג, סגרתי. לאחר עוד חודש בערך, החלטתי לפתוח בלוג "טכנולוגי" (עם חיזוק של כמה חברים טובים) שנקרא "השדון האגדי", בהתחלה הוא היה "קייטק שדונים" (KeyTekK), אח"כ בגלל ש"חזרתי" כביכול הפכתי אותו ל"אגדי" (כך היה נהוג בקהילות שהייתי מסתובב שמישהו היה חוזר אחרי הרבה מאד זמן).
בחודשים הראשונים "השדון האגדי" התפוצץ מרשומות והיה מתעדכן כל יום, לפחות 2 רשומות ביום – אי אפשר להגיד שלא היה מה להגיד (למרות שאפשר להגיד ששאלתי אתכם כיצד מתחילים).
כבר איך שהתחילה השנה החדשה, תשס"ז התחלתי להודיע כי זהו..אנחנו נכנסים לאיזשהו מבוי חסום, אני מתחיל להיות עסוק הרבה יותר, קורסים, ולא יהיה זמן לעדכן את השדון כמו פעם.
השדון זכה ל"מתכונת מצומצמת" יש ימים שהיו קשים מנשוא והיה סיכוי שעוד פעם השדון ייסגר, אבל לא, הוא החזיק. הייתי גאה בעצמי שבכל זאת בסופ"שים איכשהו אני מוצא זמן לעדכן אותו, לכתוב על מה שמעניין אותי.
ואז בסופ"שים ובמיוחד בחורף הזה הייתי חולה המון (גם היום, אני עם שפעת) ולכן ישבתי ולמדתי קצת לעומק את וורדפרס, תבניות וכו'. לאחר חצי שנה אני גאה להגיד שיש לי ידע לא קטן בוורדפרס, ואני גם יודע לתת עברית לתבניות באנגלית.
אז את כל הסיפור הזה, שחלקו נשמע פה ושם וחלקו לא, אולי ידעתם ואולי לא. בכל מקרה, נחזור לשרון והדיון:
- השדון האגדי הוא לא רק תחביב גם בשבילי, הוא מלמד אותי המון ונתן לי להתחזק בכל התכנות והעיצוב שעשיתי למענו ולא רק, הרבה מאד הצעות של אנשי עסקים מובאיים לאי-מייל בשל שהוא קיים.
- השדון האגדי הוא יומן רשת טכנולוגי, ובגלל שהמושכות אצלי רבים הפוסטים על הוא עצמו – הוספת תוסף, עריכה, עיצוב מחדש וכו'.
- גם חבריי בלימודים הם לרוב אנשי טכנולוגייה (למרות שהחברים הקרובים לא, אבל בכל זאת..).
- אני עדיין חושב שיש לי מה ללמוד על וורדפרס, מערכות, כתיבת פוסטים והשאר – ואני אמשיך.
- השדון לימד אותי לא לוותר בקלות, ולהסתכל ולראות שיש אור בקצה המנהרה.
- אני מתחיל לדבר על זה הרבה, אבל בשדון האגדי אני לא תלוי באף אחד. המושכות בידיים שלי, אני כותב על מה שבא לי, איך שבא לי, בתבנית שבא לי, כיצד שבא לי וכמה שבא לי (בעוד שניהלתי קהילות – הדבר לא היה כך) וזה הדבר הכי כייף שיש, תאמינו או לא.
אז גם אני כמו שרון, וכמו רבים אׂמר את זה בפשטות: השדון האגדי הוא חלק ממני, הוא שלי ולא רק שפה אני יכול לפרוק (פורקן) על הכל, פוליטיקה, טכנולוגייה, החיים – הכל. אני גם לומד ממנו יותר ומכיר יותר את הסביבה, כמו בבני-אדם יש את הבלוג בשביל החבר'ה (ששם לרוב אנחנו עושים צחוקים על הכל), הרציינים, המידעיים, המדהימים וזה יכול להמשיך.
זוהי תגובתי לאשכול "המשך: הבלוג, הבלוגר והקוראים המיועדים" שנמצא בדברים קטנים, אצל שרון.
