יום 149 מתוך 1095: הכרת תודה והתזכורת שהכל יכול להיגמר ברגע
__
אתמול בלילה, נהג צעיר וחסר אחריות נכנס ברכבי מאחור. הייתי במדים, עייף ותשוש מיום שדרש ממני מאמץ פיזי ומנטלי בכל כך הרבה היבטים, כל זה בתקופה כואבת וקיצונית של מלחמה מתמשכת. אחרי בתי החולים והפרוצדורות, נזכרתי כמה הכל חולף ונפיץ, וכמה חשוב להעריך את מה שיש לנו.
הכאב עז, ולפי הרופאים הוא רק צפוי להחמיר. אבל אולי, כפי שחבר הציע, זו גם הזדמנות לעצור, לשים זרקור של המיינדסט שלי לכיוון הסטארטאפ ולקחת רגע מנוחה מכל הלחץ והכאוס של המלחמה.
האם אתם זוכרים שהחיים יכולים להיגמר ברגע, ושזה קריטי לעשות את מה שמשמח אותנו וחשוב לנו?
__
הכרת תודה בתוך הכאוס
להיות מעורב בתאונה הייתה חוויה מטלטלת, אבל היא הביאה איתה בהירות לא צפויה. היא הדגישה את החשיבות של לחיות את הרגע ולהעריך את מה שיש לנו – הבריאות שלנו, היקרים לנו, ואפילו היכולת הפשוטה לנשום ולזוז בחופשיות.
בעולם שמאיץ בקצב הולך וגדל, אנחנו לעיתים שוכחים להגיד תודה. אנחנו כל כך עסוקים במרדף אחר ההצלחה ושוחקים את עצמנו, עד שאנחנו מפספסים את השמחות הקטנות והברכות שמלוות אותנו. התאונה הזו הייתה תזכורת כואבת שהכל שחשוב לנו יכול להיעלם ברגע אחד.
__
להפוך את הכאב להזדמנות
למרות שהכאב הפיזי אינו ניתן להכחשה, הוא גם משמש כתזכורת מוחשית להאט את הקצב. חבר הציע לי לראות בזה הזדמנות לעצור, לבחון מחדש את הדברים ולהתמקד במה שחשוב באמת. כן, הסטארטאפ הוא חלק משמעותי בחיי, אבל כך גם הרווחה האישית שלי.
ההפסקה הזו, אם כי מאולצת, מאפשרת לי לחשוב מחדש על המטרות שלי, הערכים שלי והמורשת שאני רוצה להשאיר מאחור. זהו רגע להיערך מחדש ולוודא שהמסלול שאני צועד בו תואם למה שבאמת חשוב לי.
__
השבריריות של החיים
שבריריות החיים היא מושג שאנחנו מכירים אך לעיתים רחוקות מפנימים עד שאנחנו מתמודדים עם חוויה של כמעט-מוות או אירוע משנה חיים. התאונה הזו הייתה תזכורת חדה לכך שהזמן שלנו כאן מוגבל. זה יכול להיגמר ברגע, ולכן חשוב להעניק עדיפות למה שמביא לנו אושר וסיפוק.
האם אתם חיים חיים שנאמנים לערכים ולתשוקות שלכם? האם אתם מוצאים זמן לאנשים ולפעילויות שחשובות לכם באמת?
__
המחשבה על השאלות הללו אינה רק תרגיל תיאורטי; היא מדריך מעשי לחיים יותר מכוונים ומשמעותיים. אם יש משהו שאני לוקח מהחוויה הזו, זה זה:
היו נוכחים בחיים שלכם. העריכו את הרגעים הקטנים והביעו תודה באופן קבוע.
שמרו על איזון. שאיפות ועבודה קשה הן חשובות, אבל הן לא צריכות לבוא על חשבון הרווחה האישית שלכם.
חיו באותנטיות. תרדפו אחרי מה שגורם לכם באמת לאושר וסיפוק, ולא רק אחרי מה שהחברה רואה כהצלחה. לא רק אחרי יעדים עסקיים או בהקשר של התקופה הפסיכית הזו – מלחמתיים.
עד הפעם הבאה, הולך לנוח כפי שחברה טובה המליצה,
אליאב.
