הבלוגוספירה, במיוחד הישראלית בשביל השדון היא בית. בית לא בהגדרה שהיא מאחסנת אותו, אלא על האווירה הביתית החמימה.
בשבועות האחרונים, אני מקבל לא מעט פוסטים ברידר שלי על עימותים בבלוגוספירה, סגירת בלוגים, וכהנה וכהנה דברים שפשוט מרגישים שמשהו נהיה חלוד כאן. האם זאת תקופה רעה שעוברת עלינו או שמתחילים להיווצר חתכים בין הבלוגים (ולא בגלל דעות מנוגדות)?
הבלוג בשבילי הוא הבייבי שבו אני יכול להגיד כל מחשבה שעולה לי (מתוך האודות שלי) והבלוגוספירה היא מקום שהביאה אותי לפתיחת הבלוג ונתנה לי לקרוא מחשבות ודעות של אחרים. לפעמים המחשבות הללו היו באותו ראש ולפעמים מנוגדות משלי. היו אפילו, מידי פעם מחשבות שהכעיסו אותי, שעשעו אותי או שגרמו לי לא לחזור לבלוג שלהם לעולם (אני לא אליענה, אל תתרגשו).
הבלוגוספירה הישראלית היא קומץ בלוגים (ביחס לבלוגוספירה הכללית) שבהם יש בלוגים מכל הנושאים מהעולם המקוון והעולם הלא מקוון, ממערכות הפעלה ועד לפוליטיקה. מבלוגים שנמצאים תחת פורטל גדול (ישראבלוג, תפוז בלוגים וכו') ועד בלוגים עצמאיים שמריצים פקודות Root כדי להוריד גיבוי לבלוג שלהם.
הבגלוב סוגר את שעריו; היתוך קר מאבד את העורכים שלו (או שלא); פרשת מקבלוג (ומה שנשאר בו ב404)
נשאר עכשיו כנראה רק להסתכל ולחכות. את הסיפטומים יש לנו, נקווה שהמחלה לא הרסנית כ"כ.
