על קצה המזלג, לאן נעלמתיאני לאחרונה לא כאן, לא שם ולא אי-שם, לאחרונה אין לי חשק לפתוח את "יומן הרשת" שלי ולא מהסיבות שהם אשמתכם, נטו אני – לא בגלל דיכאון, לא בגלל שסיפרתי שהמצב לא כ"כ טוב (זה עבר, תודה לאל) אלא בגלל אני עצמי, כרגע פשוט מרגיש שאני לא רוצה לכתוב.
זה לא שאין על מה לכתוב, נכנסתי לאחרונה לעניין הפלאפונים והסמארטפונים, סמביאן ושאר הירקות בין המכשירים וגם יש הרבה מה לרשום על הנושא הזה, אפשר לרשום על החיים שעוברים, החופשים שאני מבלה, על הצעות חוק מטומטמות חדשות של חב' הכנסת משס ועוד הרבה דברים רבים וטובים, אבל שיגיע הזמן והרצון שוב אני אכתוב.
אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, אני יודע שזה פוגע בשדון האגדי (ובכלל, שעוד שבועוחצי חוגגים לו שנה) אבל ככה זה, זה המצב ואני מקווה שתבינו ותמחלו.
אוהב גם שאני לא כותב,
אני קורא, עונה ומתעדכן,
אני כאן, גם למי שצריך באימייל.
אלי – השדון האגדי.
נ.ב נרשמו מכרגע 200 פוסטים בשדון האגדי, מספר נכבד בהחלט..:smileysmile_tb:
