מרשתת
(כל הזכויות שמורות לsmoothdude)אינטרנט, מושג שהגיע בסופי שנות ה- 80 ובתחילת שנות ה- 90, כיום, לאחר לא יותר מ30 שנה, אינטרנט הוא חיבור להכל. אין אדם אחד שלא יודע מהו האינטרנט, ואין אחד שלא ניסה ללמוד אותו ואת שפת המחשב הבסיסית.האינטרנט, או בשמו העברי מרשתת (אכן, בעברית תקינה אין "אינטרנט" יש "מרשתת") הגיע מתוך משרד ההגנה של ארה"ב ומשם המשיך וננזל לציבור הרחב, ועשה לא פחות ולא יותר שינוי גלובאלי בכל המישורים בחיים, עם שינוי קטן: תחת Tcp/Ip.
ואז, יום אחד הקים טים לי את השפה הראשונה Html (היום, בשפה המתוקת נקראת Xhtml ומופעלת ע"י W3c) ומשם האינטרנט התפתח לו לשנות ה- 21 וגדל לו עד היום: בישראל אפשר לדבר היום על עד 12Mb גלישה, אך בצרפת למשל אפשר לגלוש כבר ב- 25Mb ויותר, ובארצות אחרות מתפתחות יש גם כמה טרה-ביטיים טובים לאינטרנט.
ממש יום אחרי שפתחתי את השדון, הכרזתי כי Www (קיצור של World Wide Web) בן 15 שנה, 15 שנה שלמים.
היום, ד"ר דוד פסיג (לקרוא על הביוגרפיה שלו) מודיע כי הוא אי שם בעמק הסיליקון, והוא השתתף באיזשהו דיון על מחלות חדשות שמכריזים חוקרי הרפואה, הכריזו שם, כך הוא מספר גם את מחלת "התמכרות לאינטרנט".
אני, אתה, הוא והיא בעצם באמת גולשים במחשב בכל זמן מזדמן, מעבירים את הזמן, מחפשים חומר ללימודים, מחפשים ככלל, קוראים ידיעות אחרונות ומעריב באינטרנט, ונהנים מכל השפיות שיש באינטרנט (הזכרתי את הדיונים האהובים על התחביבים שלנו בפורומים?).
וזה רק המעט, אנשים שמתעמקים יותר מקימים אתר משפחתי או סתם אחד, מצ'וטטים כדי להכיר אנשים ברשתות הצ'טים ותוכנות השיחות המידיות, מדברים בטלפון ורואים אחד והשני במחשב, כל זה ועוד רבות אפשר למצוא הישר כאן, בשתי "קופסאות": מחשב ומודם.
למרות שנחמד וטוב שקם מיזם כזה, שהתחיל בקטן ונהפך לפשוט עצום, משהו שאנחנו לא יכולים בלעדיו, יש גם כמה דברים (או אם תרצו: חסרונות) שאנחנו צריכים לשים על המשקל: האינטרנט הוא בעצם מקום שמעביר את הזמן, ונותן מידע – אך יש אנשים שיושבים על כיסאו וגולשים בו במשך היממה, יום אחר יום. בריא זה לא, ולטווח הרחוק אפשר לראות זאת.
האינטרנט הוא פשוט גן עדן שיש בו הכל מהכל: תפריט למתכונת לעוגה לשבת שאמא ואמא באים לביקור בבית הקטן, משחקי אונליין שמשעמם, ושירים (והמון) שיעודדו אותנו למצב רוח. ואם רק בא לנו, גם סרטים, תמונות, הכרויות, דיונים וכל מידע שרק חפצנו בו. כל מידע שרק נרצה ונצטרך לדעת. יעשו את העבודה הזאת בוטים של מנועי חיפוש ברשת (והמוכר והגדול מכולם הוא כמובן Google).
ולכן, כפי שדוד פסיג מייעץ בכתבה שלו בווינט ("ידיעות אחרונות באינטרנט") גם אני מציע: תשאלו את עצמכם האם באמת האינטרנט והקופסת מחשב גרמה לכם לפחות יציאות ושגרה? האם אתם עוברים את הגבול וגולשים יותר מידי?
עוזבים את הספרייה העירונית ואת הספרים והדבר הטבעי שאפשר לגעת בו למען האינטרנט, שמספק את המידע אך לא ממשי? האם כשמשעמם תמיד עדיף לגשת לאינטרנט ולא לקרוא איזשהו ספר? או האם כאשר יש לנו מטלות לעשות ואין לנו כח – זה באמת ככה או שפשוט אנחנו רוצים למחשב, או לאינטרנט?
זכרו כי אינטרנט הוא באמת פלטפורמה שמחליפה את כל "העידן הישן" אך לא תמיד כדאי לעזוב את הדבר הישן לטובת החדש (ואולי כדאי לגוון ביניהם).
העצה שלי והוספה לדוד: תגלשו באינטרנט, אבל עם טעם. גם הספרים נהדרים, וגם אפשר להנות ביציאה מהבית למועדון או לחברים (/חברה או כל דבר שתחפצו בו).
אגב, גם אני (למרות שעכשיו הרבה פחות) הרגשתי את זה בעבר, כיום אני בקושי גולש ויש המון עיסוקים לעשות אבל יש יותר זמן לדברים ממשיים יותר, ומהנים יותר. חיי את הרגע, ממשי יותר וכייפי יותר.
