יאיר לפיד, כתב הסופ"ש הזה כמו בכל סופ"ש כתבה (מדור "יאיר לפיד" בידיעות אחרונות), את הכתבה הזאת אהבתי במיוחד והרשתי לעצמי לשכתב אותה (מהראש) לבלוג.
אמא שלא יכולה לגדל ילדים: "אין לי כסף להאכיל את שניים-עשר הילדים שלי", סטודנט שעשה צבא: "אני עשיתי צבא, מגיע לי שהמדינה תכבד אותי", בעל מפעל שלא מצליח בגלל המצב: "אני בסוף ההגור לחו"ל".
המצב במדינת ישראל הוא לא קל ואת זה אנחנו יודעים, אבל לא פעם דברנו על כך שאין לנו מקום אחר, או במילים של יאיר: מישהו מחזיק אותך? אם לא טוב לך, עשה עם זה משהו – אל תקטר, תפעל.
לא טוב לך כאן, קח את הרגליים שלך ולך מכאן, לא טוב לך? לא יעזור לך לקטל לכולם מול העיניים כל היום, אם האמא לא יכולה לגדל 5 מהילדים שלה, למה היא לא לקחה את זה בחשבון לפני? למה היא לא לקחה אחריות לפני?
אם הסטודנט שעשה צבא חושב שמגיע לו כבוד על כך שהוא "בסדר" או מדליה, הוא טעה בכתובת. נכון שיש משתמטים רבים שלא עושים צבא, אבל זה לא אומר שאלו לא החובות שלך למדינת ישראל כמו כל אזרח שאלו חובותיו, זה לא אומר שאם קיימת משהו אתה הופך ל"קדוש מעונה" שמגיע לו פריבלגיות נוספות מהמדינה. אתה סה"כ עשית מה שהיית צריך לעשות.
ואם אתה בעל מפעל, מאיים על המדינה לעזוב, למה היא מחזיקה אותך? קפל עסקיך וסע לחו"ל נראה אם שם יותר טוב,נראה אם תצליח, עברת? תתמודד עם מציאות חדשה. אולי יותר טוב שמה, אבל אולי לא. בכל מקרה, אף אחד לא מחזיק אותך כאן, זוהי החלטה שלך.
"זמנים משתנים ואיתם לפעמים קשה יותר – אבל המושכות הם בידיים שלנו", לאן שלא ניקח את עצמנו, אנחנו נהיה, כי במדינה שלנו יש משהו אחד שאנחנו יכולים להחליט בו: על עצמנו, על מה נעשה אתנו ואיך נעשה את זה.
אם עשית משהו, אל תאשים את המדינה בזה, אם אתה בתור מובטל שלא עשה בגרויות, יש לך בעיות, החלטת בצעירותך ותיקח אחריות על כך כעת.
קשה יותר? זאת עובדה שהיא אפשר לא לשים לה, אבל אף פעם לא תשלל ממך הזכות לקחת החלטה ולשנות את עצמך בהתאמה למצב, "אתה יכול לעשות החלטות ולטעות, אבל בכל שניה להתחיל הכל בהתחלה".
הקטנוניות של כולם לא תעזור פה, רוצים להגור לחו"ל? תהנו לכם, אבל שתחזרו (אחרי כמה שנים) כי ימאס לכם מהחג המולד ותגעגעו למנגל הישראלי וחגי ישראל, אל תבואו בטענות ש"קשה לכם".
אתם יכולים לקרוא את המקור, אני הוצאתי כרגע שכתוב מהראש אל רשומה, אם יאיר לפיד רשם את זה, הוא גם ביטא אותי בדעתי על הקטנויות הזאת.
אז תזכרו, שחלב נשפך מנקים – לא בוכים, שהמצב קשה עושים משהו איתו, לא מקטרים, לא מציעים, לא בוכים, עושים משהו עם זה.
ואם אי אפשר, כנראה שההחלטה שלקחתם היא פזיזה, עשיתם אותה? קחו אחריות, אולי פעם הבאה תלמדו לעשות את השיקולים טובים יותר לפני שתקחו החלטה כמו לפתוח עסק בX מקום, להביא לעולם שניים עשר ילדים ו..לעשות משהו שכל אזרח במדינה מחוייב עפ"י חוק לעשות.
