מצאתי את זה בבלוג שאני קורא בעדכונים (נכתב ע"י אייל קיציס בגלובוס), האם אנחנו צריכים לתת טיפ לכל שליח? על כל פרח ששלחו לי? על המחשב שהשליח הביא? לא מספיק שאני משלם על ההזמנה? ומה אנשים חושבים עליי, אני קמצן? ומה אני רוצה באמת לעשות? האם אני צריך לתת משהו שבקושי לי יש?
אז כמה אתה משאיר טיפ במסעדה, אה? עשרה אחוז? עשרים? אתה רואה את עצמך לארג' מתנשא או קמצן הוגן?
האם אתה מאלה שמבקשים להוסיף את הטיפ על כרטיס האשראי ומסננים לעבר המלצרית בנון שלאנט: קחי לך 12 אחוז? (תוסיף 15 יא חסכן).
אולי אתה בכלל מאלה שהיו פעם מלצרים וחוו את התחושה הנפלאה של לקבל 20 שקלים על חשבון של 15 ומאז האצבע שלך קלה על התשר. ואולי אתה ההפך הגמור. יושב שעות על כוס קפה, מתזז את המלצר שלך עם 20 כוסות מים מהברז ובסוף משאיר לו את הסוכרייה שקיבלת עם החשבון?
אבל בוא לא נתעסק בקטנות, בוא נצא רגע משטח המסעדה אל האוויר הפתוח ואל הסוגיות הקשות באמת. אתה יושב בבית, צלצול בדלת, בפתח עומד שליח עם פרחים. מישהו החליט לפרגן לך זר יפה לכבוד היומולדת. אתה אומר תודה, מתפעל מהסידור ואז מה? אתה אמור לתת לשליח משהו? הרי אתה לא הזמנת אותו, זה בכלל היומולדת שלך.
השליח בטח מקבל חלק מדמי המשלוח, לא? אבל מה לעשות, עכשיו זה אתה שעומד מול העיניים המושפלות של השליח קשה-היום הזה. מה הוא יחשוב עליך אחר-כך? ומה עם אלה שהביאו לך את המקרר החדש? הם הגיעו שניים, טיפסו איתו עד קומה רביעית במדרגות, כי הלכת על מקרר עמוק שלא נכנס במעלית, ועכשיו הם מזיעים אצלך במטבח עם שתי כוסות מים שפרגנת להם. כמה נותנים? 20 שקל על כל קומה? לכל אחד? אבל כוס אמק, שילמת כבר 180 שקל על הובלה. ויומיים אחר-כך מגיע המתקין של המקרר.
הוא אפילו זורק בשבילך את הקרטון הענק לפח הגדול למטה, מה לא מגיע לו איזה חמישים שקל על זה? לאחרונה גם נהגי המוניות מצפים מאיתנו לאיזה צ'ופר קטן. אז בשביל מה הוא הפעיל מונה? זאת רק הצעת הגשה? ועוד לא דיברנו על החופף במספרה ועל זה שעשה לך פן אחרי התספורת והמתדלק ששם לך מים בווישרים. אחר כך מתפלא ים למה אתה אומר לפקידת הקבלה שזה בסדר, אתה תעלה את המזוודות לבד לחדר. רק מהסוגיה של כמה לתת לבל-בוי אתה מתחיל להזיע
