יום כיפור, זהו חג בשבילך שתוכל לעשות "סיכום נפש" עם עצמך וגם לנסות והלהפיק לטובה משהו מהשנה ההיא, וכן – להתנצל על כל מה שעצבנתי, פגעתי,העלבתי, והרסתי. "ואולי לא במכוון, ואולי במכוון.
אך הנזק נעשה, ומבלי להיות אדם רע, כדי לתקן, צריך להתנצל. והלוואי, שהשנה, אני אוכל, לבוא, ולבקש סליחה. כמו שאני אומר לאלוקים סליחה על משהו רע שאני עושה או שלא נכון, גם לאדם שאני עושה רע, אני רוצה לבוא ולהגיד סליחה. לצערי, אני לא מעז. ולא משום שאני פחדן, אלא משום ש.. "
ש.. מה?
למה לנו, בני האדם אין אומץ לבוא ולבקש סליחה ממישהו שפגענו בו, ואולי באמת לא בכוונה, ואולי הוא סתם עיצבן ורצה תשומת לב, ואנחנו סתם עוד פגענו בו. למה? מה כל כך קשה בכך?
היה לי דיון על כך עם מספר אנשים, למען האמת, הנושא לא קל. אני מעלה בדעתי, מניסיון השנים, שאולי, החברה ונורמותיה מעמידים אותי בכך.
כי אני, מתנצל בליבי על מה שעוללתי, ולא בכוונה או כן – אך בכל מקרה, לא באמת התכוונתי שזה יפגע ככה, סתם פשוט להוריד אותו "מהגב שלי", סתם כי הוא הפריע לי שאני עושה משהו, וסתם וסתם וסתם.
אם טעינו או מעדנו, זה לא נורא – אפשר לתקן, ואפילו, אנ בעד שנטעה, תמיד. ולמה זה? כי "החיים הם בה"ס" ואם לא נטעה, איך נלמד? ואם נטעה, ונידע להפיק מהטעות ההיא לקחים? לפעם הבאה? זה חשוב! לטעות זה דבר חיוני לבנאדם, אבל אם אני לא יודע להתנצל רק בגלל שהחברה "מכתיבה" לי, האם זה טוב, נורמלי? לפי הנורמליזציה המודרנית החברתית, כן.
"ואילו עוד סיבות"? אחד מהאנשים שהיו בדיון העלה גם את האגו, לבוא ולהתנצל זה להוריד "מהכבוד" שלי, ואז שאלתי – "והאם אתה מרגיש שאתה מתנצל שאין לך כבוד או שהוא ירד?" אחד אחר ענה: "לא, אבל כאלו החיים. הנורמות של החברה מכתיבים לנו את החיים". למען האמת, ורובכם יודעים זאת – החיים שלי לא פועלים ע"פ חוקי החברה (נורמותיה) זה לא קל, אבל יש על זה הערכה רבה. אני מרגיש שצריך לשנות. ושואל? – איך משנים?
אם עשיתם רע, ואותו אחד עדיין פה, ולא במכוון, גם אם טעיתם – התנצלו, לפי דעתי, זה יוריד ממכם עוד דבר קטן, וממנו גם.
לכו עם רוח הלב, חשבו בראש.
ותחשבו לרגע, לעשות איזשהו "סיכום שנתי-נפשי", סיכום שכזה, שתוכלו להפיק משהו לטובה מהשנה, להשתפר ולהיות בני אדם יותר טובים, אחראים, כולנו לבסוף טועים, אך ההיתרון הענק של זה, שתמיד יש דרך חזרה. תמיד אפשר להתנצל, תמיד אפשר ללמוד להבא למעט – ועשיתם את אותה הטעות, הרבה פעמים ולא למדתם והפקתם ממנה משהו הלאה, "החיים הם בה"ס", ואני אוסיף: "החיים הם בה"ס, וכמו שבבה"ס לא חוזרים על אותו חומר 10 פעמים, גם על טעויות עליכם ללמוד וגם מהחיים".
גמר חתימה טובה, והלוואי והשנה, ניהיה קצת יותר, קצת, טובים ומכבדים – את אחד והשני. הלוואי.
