שזיף דולב העביר אליי את "איך התחלתי את האינטרנט" וכנראה שאני אהיה חייב צריך לספר על הרגע הראשון, איפה נגעתי בפעם הראשונה? מה עשיתי בפעם הראשונה? מאיפה התחלתי?
בצעירותיי בפעם הראשונה שראיתי את המחשב זה היה אצל בני הדודים שלי. נכנסתי לחדר שלהם בבית ("החבר'ה הגדולים יושבים") וראיתי שהם משחקים במחשב, ידעתי מה זה מחשב אבל לא ידעתי איך הוא פועל, איך משחקים וכו'.
אחי הגדול כמו כל אח גדול העיף אותי מהחדר ולא נתן לי להיות איתם ("אתה קטן מידי") ומאותה רגע עזבתי את המחשב וחזרתי לענייני היומיום שלי כקטנטן.
אחרי כמה שנים, אבא קנה את המחשב הראשון "ואוו!!" כבר אז למדתי עליו יותר, התחלתי לשחק, משיכת יתר? האם חשבתי שאני אגיע עד הלום? ממש לא.
ידעתי עכשיו מזה מחשב, איך משחקים, כמה דברים על המחשב, איך חבר שלי קיבל מחשב מפרויקט ("מחשב לכל ילד") מתקדם משלי בחינם (איזה עולם רשע :-() וגם הכי אהבתי משחק סימולטר עם ג'וסטיק (אחרי כמה שנים).
בכל מקרה, לפני בערך 5 שנים נכנסתי לתחום האינטרנט "בצורה חזקה" (מכל מיני סיבות שונות), התחלתי להכנס לפורום Hosts (היום אני אחד מההנהלה שלו) ולאט לאט הבנתי יותר ויותר על הוסטינג (שאיתו למדתי עיצוב וקצת Html רגיל לבד), הייתה לי הפסקה קצרה (שנה וחצי?) שבה כבר ידעתי לתכנת יותר טוב, לעצב, ואפילו להחזיק שרת (Unix).
אחרי ההפסקה הזאת (שאני מצוייד בעבודה חדשה ומתנדב בעל"ם) חזרתי אל האינטרנט, אל Hosts (לקח קצת זמן עד שחזרתי לנהל שמה) והחלטתי לפתוח בלוג.
הבלוג הראשון היה יותר פרטי, בתפוז אנשים והוא היה שם כדי לכתוב על דברים שמציקים לי ולא משהו כמו "השדון האגדי", היה ברור לכולם שאני שמה בתור שם בדוי ומאד שמחתי לקבל את התגובות שמה. עד שיום אחד, החלטתי לנצל את הידע שלי ולעבור למערכת ניהולית משלי הכרתי כבר אז את Wordprss ומשם העניינים היו קלים: התקנת המערכת (משחק ילדים בשבילי, התקנתי הרבה מערכות), עיצוב (קצת יותר מסובך) ותוספים (הרבה יותר מסובך).
היום, השדון האגדי נמצא פעיל ברשת כבר כמעט שנה, מה- 6 באוגוסט 2006 (כלומר בקרוב 11 חודשים) והכייף שלי הוא שאני יכול לכתוב על הדברים שמעניינים אותי, לבקר על מי שבא לי (וכמה שבא לי) ושאני לא כפוף לשום קוד אתי.
ב11 חודשים הללו למדתי המון על Css וXhtml שכרגע אני יכול לומר שאני שולט בהם והעיצוב שפה וגם התכנות הם נטו אחוז שלי (כלומר, העיצוב מבוסס על קבצים של תבנית, אבל כל הרעיון, התכנות והקוד הם שלי).
אם כבר מדברים על הרגע הראשון, תודה לעשרות הגולשים בשדון האגדי, שקוראים, מתעדכנים ומגיבים (ואפילו מנדנדים בפרטי), תודה לחבריי לבלוגספירה הישראלית שבלעדיהם זה לא היה שדון אגדי.
בלעדיכם לא היה לי את המוטיבצייה להמשיך ולכתוב, בלעדיכם לא היה לי את היומן הרשת הפרטי שלי שאני יכול להביע דברים שאני רוצה מתי שבא לי, אתם זה חלק מההצלחה שלי, אתם חלק מהשראת הכתיבה שלי.
מעביר את"הרגע הראשון" אל חנית, אחי דקר, שרית (הפרדוקס) ותומר כהן.
פה, מקווה שלעוד הרבה שנים,
אלי, השדון האגדי.
