יום 162 מתוך 1095: יום קשה מנטלית

שיתוף פוסט זה


יום 162 מתוך 1095: יום קשה מנטלית
__
היום הוא אחד מאותם ימים. כזה שמתחיל בחשכת הבוקר המוקדם, כשהכובד של מלחמה מתמשכת נמצא על כתפיי, וממשיך עם חדשות קשות ולא פוסקות. היום מסוג הימים שמנקזים את האנרגיה, משאירים אותך מותש עד לשד העצמות ורגשית מרוסק. יום שבו אני מרגיש את הצורך העז לבכות, לשחרר את הכאב והתסכול המצטברים.

__

כובד העולם
הבוקר מצאתי את עצמי ער לפני עלות השחר, מתמודד עם בעיות הקשורות למלחמה האינטנסיבית – כזה שיש לה השלכות הרבה מעבר לעולם העסקים. זהו קרב שנוגע בכל חלקי הווייתי ובוחן את החוסן המנטלי שלי בכל יום מחדש. מהתמודדות עם המציאות הקשה של העולם ועד להתקלות במכשולים אישיים ומקצועיים, הכל הרגיש כאילו הוא מתנגד לי.

היום התפתח עם סדרת חדשות קשות, שכל אחת מהן הייתה מאיימת יותר מהקודמת. חדשות מהסוג שגורם לך לשאול למה בכלל אתה מנסה, למה אתה משקיע את כל המאמצים כשנראה שהכל חסר תקווה באופן בלתי ניתן להתמודדות. רמות האנרגיה ירדו, והעייפות הגיעה לשיאה. הרגשתי שאני צועד בתוך ביצה, כאשר כל צעד כבד מקודמו.
__

מה עושים בימים כאלה?
בימים כמו היום, יש נטייה טבעית להילחם נגד הזרם, להתעצבן על חוסר ההתקדמות, ולקחת כישלונות באופן אישי. אבל למדתי משהו חשוב במסע היזמי שלי ובאתגרי החיים.

במקום להיאבק בכאב ובצער, לפעמים צריך להכיר בהם. לקחת רגע ולעטוף את העצב והכאב. להבין שימים כאלה הם חלק מהחיים, ובאמת חלק מהמאבק של הסטארטאפ ואומה. זה בסדר להרגיש נפילה; זה בסדר להיות פגיע ולהרגיש שהשמיים עלינו נפלו שהאחים ןהאחיות שלנו מעזה חזרו מתים במקום לחזור בחיים.
__

למצוא חוסן בקבלה
בעולם הסטארטאפים, כמו בחיים, לא כל יום יהיה ניצחון. יהיו ימים שבהם שום דבר לא ילך כשורה, כשהכובד של האחריות שלך ירגיש כבד מדי לסחוב. אבל דווקא ברגעים של מאבק, אנחנו מגלים את הכוח האמיתי שלנו.

תנו לעצמכם את החסד לחוות את הרגשות האלה. במקום לדחוף אותם הצידה או להיאבק בהם, קבלו אותם כחלק מהחוויה האנושית שלכם. הקבלה הזו יכולה להיות משחררת, ולספק תחושת שלווה בתוך הכאוס.
__

מסתכלים קדימה
היום, בחרתי לשתף את החוויה הזו איתכם כי אני מאמין בכוח של סיפורים וחיבור אנושי. על ידי פתיחות לגבי אתגרים אלה, אנו יכולים למצוא סולידריות וכוח בחוויות המשותפות שלנו.

אם אתם עוברים תקופה קשה, מקצועית או אישית, דעו שאתם לא לבד. זה בסדר שיהיו ימים שבהם תרגישו שאתם בקושי מצליחים להחזיק מעמד. מה שחשוב הוא שנמשיך לנוע קדימה, אפילו בצעד קטן אחד.
__

עד מחר
ליום הזה, זה המקום שבו הסיפור שלי מסתיים. אני מתפלל לימים טובים יותר, עבורי ועבור כל מי שנאבק במאבקים שלו. ושכל החטופים, האחים והאחיות שלנו יחזרו אלינו במהרה. זכרו, חוסן אינו בכך שלא נופלים לעולם; הוא בכך שקמים כל פעם שנופלים.

תהיו טובים לעצמכם, תנו לעצמכם את המרחב להרגיש, ותמשיכו להתקדם קדימה.

אליאב


מקור מהעמוד פייסבוק של שדון דיגיטל

שנישאר בקשר?

הצטרפו וקבלו עדכונים על עוד תכנים שיעזרו לכם לצמוח אונליין

תכנים שעשויים לעניין אתכם

בואו נצמיח ונקדם את המותג שלכם

תאמו פגישה ראשונית עכשיו