יום 220 מתוך 1,095: לפגוש את הפצועים – בעיניים
היום הייתה לי הזכות לקחת חלק באירוע מיוחד שהוקדש לתמיכה בפצועים, פיזית ונפשית. כל הארגונים והרשויות שמטפלים בהם הגיעו למקום אחד כדי להעניק להם שירותים והוקרה.
__
זה לא היה עוד יום רגיל. זו הייתה חוויה עוצמתית ומטלטלת. להקשיב לסיפורים שלהם, ללמוד על הדרך הארוכה שהם עוברים בשיקום, ובעיקר להסתכל להם בעיניים. זה הכה בי עד כמה יש לנו עוד עבודה לעשות. הרבה יותר. התחושה הפנימית היא פשוט לחבק, לעזור ולהקל עליהם, אפילו במעט.
__
אני מודה על ההזדמנות הזו, אבל גם מבין שיש עוד כל כך הרבה לפנינו. לתמוך באנשים האלו זה לא משימה, זו אחריות.
__
חיזוק המשימה – סטארטאפ עם מטרה
היום הזה חידד לי שוב את הדרך שבחרתי ללכת בה. לבנות סטארטאפ זה לא רק לחדש, אלא לפתור בעיות אמיתיות שאנשים מתמודדים איתן יום-יום. זה ליצור פתרונות שיכולים לשנות חיים ולהביא ערך אמיתי.
המפגש בין טכנולוגיה לאנושיות הוא המקום שבו אנחנו צריכים להיות. העולם שלנו מציב הזדמנות לא רק להמציא את הדבר הבא, אלא גם ליצור ערך עבור מי שבאמת זקוקים לו. האנשים שפגשתי, שנמצאים במסע שלהם אל השיקום, מזכירים לי עד כמה חשוב שננוע מהר יותר, חכם יותר, ועם הרבה אמפתיה.
__
מה הלאה?
יש לנו הזדמנות לשלב טכנולוגיה, אמפתיה וסיוע קהילתי בדרכים חדשות. אילו פתרונות נוכל לפתח כדי להקל את תהליך השיקום – פיזית ונפשית? איך נוכל לבנות מערכות חלקות שיחברו את כל הגורמים האלו למנגנון אחד ויעיל?
אני פתוח לרעיונות, שיתופי פעולה ולמי שרוצה להיות חלק מהמשימה הזו.
זו לא רק עבודה – זו שליחות.
__
שאלה למחשבה
אילו כלים טכנולוגיים או חדשנות לדעתכם יכולים להפוך את תהליך השיקום של נפגעים לחלק וקל יותר?
עד הפעם הבאה,
אליאב
