לי האוטבוס אף פעם לא עצר בזמן שהוא היה ביציאהלפחות שלושה פעמים בשבוע, אני לוקח אוטובוס. אותו אחד, שבכל הזמן מעלה בתחנה אישה מבוגרת (אני נותן לה גיל 65 לפחות) שעולה לאוטבוס במלוא המרץ, בבוקר קריר ויורדת לעבודתה. זה בסדר, יש אנשים מבוגרים שעושים את זה.
אבל שבכל הזמן הזה אני יושב בדר"כ בסוף האוטבוס והאישה למרות שיש מקומות פנויים נוספים מתיישבת לידי, מאז אותם "נוסעים קבועים" באוטובוס יודעים שזה מקומה. לידי. היום, שלא שמעתי מוזיקה במכשיר ששומעים בו מוזיקה (Mp3) ולא קראתי את ישראל הי!ום ניסיתי להבין למה לידי דווקא.
היא בחיים לא דברה איתי, פשוט התיישבה, היא עולה בתחנה ואז יורדת תחנה אחריה, באיזשהו קיבוץ שבו היא עובדת ככל הנראה. המושב הזה שלידי – שמור לה.
אני ברגשות מעורבים, מצד אחד זה דיי מטריד אותי, לא בגלל שהיא יושבת לידי, אלא בגלל שהיא יושבת רק לידי. מצד שני, עולות לי אלף סיבות שונות ומשונות למה היא מתיישבת לידי. כי תאכלס, אפשר להבין אישה מבוגרת שעברה בחיים בטח יותר ממני ולחשוב מהם הסיבות.
אחת הסיבות שעלו לי הם "אולי אני מזכיר לה מישהו קרוב"? או שאולי היא לא אוהבת את הנוסעים הקבועים (שהם באמת דיי קבועים) באוטבוס?
הייתי יכול לחשוב על עוד אלף סיבות, אבל בדיוק הייתי צריך לרדת, תחנה אחרי ולהתחיל את היום. והיום שוב, שחזרתי מסידורים בערב אותה אישה הועלתה בראשי.
מצד שני, אולי זה סתם צירוף מקרים מוזר ואני סתם משגע לכם ת'מוח.
