זה התחיל לפני שבועיים, צבענו את הבית והבאנו אליו את הלבן החדש, השעה: 2 בלילה, היום: רביעי.
זה המשיך בשבוע שלאחר מכן, התחלנו לשמוע את הסביבה על הניקיונות של פסח, זה המשיך השבוע – ניקיתי את חדרי הקטן והנחמד וקניתי בגדים לחג.
ההצגה הגדולה התחילה שקמתי הבוקר, הבית לבש "חג". סדינים, מפות, מגבות..הכל חדש ונקי ("לתפארת מדינת ישראל").
היא המשיכה ב18:30 שהתחלתי להתארגן, התחלנו לצאת מהבית ב20:00 שכולנו מוכנים ואמא אומרת "אל תשכחו את המתנות לכולם" ו..זה? בום! נשבר, המתנה היפה שקנו לסבתא נשברה. בום! טראח. מהר, אנחנו מאחרים. אני ואחי אוספים את השברים לפח ורצים לאוטו. פסח השובב הזה.
זהו, השעה בערך 20:20 אנחנו בבית החדש של סבתא (נכנסה רק אתמול), יפה פה..מגיע לה, האשה הטובה הזאת, כלומר סבתי היקרה היא אחת האנשים שאני יותר מעריך ויש לה טוב לה שהרבה אנשים לא ראו מימיהם.
זה הסתיים לפני פחות מחצי שעה, אני בבית, התסרוקת עדיין קיימת, אני עדיין עם הבגדים (לא יוצאים היום).
מחר יש על האש ועד אז אני מאחל לכל אחד ממכם,
חג פסח שמח וכשר (בגדול..גם לאפה זה בסדר).
