[פוסט זה שוחזר מהבלוג בLEAD]

ללכת עד הסוף כשיש ארוחת חג ולא להפסיק לאכול, להתפוצץ ואז להוציא אנחה משפחתית משותפת "פי כמה אכלנו". זאת אמנם לא מטרת הפוסט, לספר לכם כמה אכלתי ביום הראשון של השנה העברית תש"ע, אך זה אחלה דימוי להציג את מה שאני מרגיש.
איכשהו בחיים הכל מתחבר עם חגי ישראל 🙂

אני בנאדם שהולך עד הסוף עם מה שהוא עושה, במיוחד אם אני מאמין בו. כל הזמן אומרים שאני בעל נחישות, לא מוותר על הדברים החשובים לי באמת. אחד שמתחרע ולא רואה בעיניים שום דבר אחר מלבד המטרה. לא פעם גם אנשים דואגים לבריאות שלי ואומרים לי "נו תעצור רגע לנשום". לאחרונה ניסיתי להבין מה גורם לי לעשות את זה ולבחון מתי זה טוב ומתי זה לא.

מנהיגות היא הובלה של שינוי ופריצת דרך בחשיבה ובהתנהגות שהיו עד היום.
לכאורה, מנהיג צריך להיות עקשן ולא מתפשר על דרכו כדי להשיג את מבוקשו – הובלת השינוי ויצירת מצב טוב יותר מהקיים.
מצד שני, מנהיג לא יכול להיות רק לוחם שלא רואה שום דבר מלבד היעד כי הוא לא מוכן להיכשל, הוא חייב לדעת לשלוט בתכונות שיש שלו כדי לדעת מתי צריך לעבוד דרך נחישות ועבודה לא מתפשרת ומתי צריך לוותר וללכת בדרך אחרת.

מעולה. אז אני צריך ללמוד מתי כן טוב להשתמש בתכונה הלא מתפשרת הזאת  ביעילות ומתי זה לא המקום והזמן. למרות שאני לא מבין איך אפשר לעשות את זה, שנושא כ"כ בוער בך ואתה רוצה לגרום לשינוי. איך אפשר להוריד הילוך מהגז?

אני מרגיש שיש בי היום איזשהו סוג שלא מוותר, עכשיו בהובלה של שינוי והדלקת אור לבנים נפגעי תקיפה מינית. אני כל הזמן מנסה להתמקד במטרה ונלחם מלחמה אמיתית ויומיומית, לפעמים מתסכלת –האם זה נכון? האם יכול להיות שאני עובד בקיצוניות יתרה שלא בריאה ושיש סיבה לאנשים המודאגים לדאוג?

אני חושב שלא צריכה להיות תשובה חד משמעית. כפי שיש סוגי מנהיגות ואין למנהיגות הגדרה אחת או תכונות מסוימות שמרכיבות את "המנהיג המושלם", התכונה שלי ללכת עד הסוף היא חשובה. אני מרגיש שהיא קידמה אותי למקומות שלא הייתי מגיע בלעדיה, וההתלהבות שמלווה אותה גרמה לאנשים אחרים ללכת אחרי ולהאמין בי.

יחד עם זה ברור לי שאסור לי לרוץ בלי לשים לב מה שקורה בדרך, ללא חשיבה והסתכלות על כל שלב בפרויקט, חשוב לשמוע ולהתייעץ עם אחרים כדי לראות איך אפשר להשתפר ולהשתדרג.

אני יודע מהו היעד, אני מכוון אליו ואני אהיה מוכן לחשוף שיניים בכל פעם שאצטרך למענו, אך לא בכל מחיר.
אם אני ארגיש שהמחיר יקר מידי, יהיו לי שני אפשרויות:
או לבחור ללכת עם זה עד הסוף, כפי שמצופה ממנהיג לוחם אמיתי או לחשוב על פתרון מספיק יצירתי כדי להביא את היעד בסוף אל המטרה שלו ולהתאים אותו אל הסביבה המשתנה.

שנה טובה, שנהיה לראש מסתכל קדימה ומחושב ולא לזנב. 🙂