[פוסט זה שוחזר מהגרעין]

כבר שבועות אני טרוד עם זה. חייב לשתף את מה שראיתי. במו עיני. אולי דמיינתי את זה בכלל? הרי אני מאמין שהאדם הוא טוב מהיסוד.

הם באמת למדו כל כך הרבה שנים בשביל לעשות את הדברים הללו? הם באמת מרגישים אלוהים עם בירה ביד כאשר בטופס אחד, ארוך, מפורט הם חורצים גורלות של אנשים שרק קראו לעזרה. שנפלו לבורות הללו בלי להתכוון, שאולי אפילו הגורל שם אותם בכוח פיזי.

ועוד מערבים בזה כימיה שמשפיעה על המוח. משפיעה על הגלים, על התאים. אמורה להרגיע שם משהו. אמורה לשחרר איזה ייצור בראש שישפיע על זה שאנחנו שמחים. אולי בכלל על הפיקחות. ממש כמו אלכוהול טוב שזך בגרון משחרר לך כמה ברגים ואתה מרגיש משוחרר. שזה עושה לך טוב.

למי אפשר לספר? מי בכלל האידיוט שהחליט ליצור תורת מחלות נפש? ועוד לעדכן DSM  פעם אחר פעם, להוסיף עוד הבחנות חורצי גורלות. ועם הבירה ביד למלא עוד טופס, לא לשים לב בכלל שמדובר בנשמה של אדם, אדם שהחלישו אותו, שבא לבקש עזרה. שרוצה חיבוק, אהבה, ביטחון.

איך כחברה שמצהירה על עצמה כל הזמן מתקדמת, מפותחת, אנושית נתנו להם לשלוט על חיים של אנשים רבים כל כך? לקבוע מה נורמטיבי ומה לא? איך בחרנו ללכת דרך הכימיה, הדרך האלימה, הפשוטה ולוותר על האנשים האלו. הרי כל פעם שהוא משתגע במחלקה הסגורה הוא מקבל מכות חשמל בחדר סגור עם אח רוסי שגם הנפש שלו כבר לא מתפקדת כל כך טוב אחרי שהוא רואה מה הוא עושה לאנשים. רק כדי להחזיק את הלימודים לתואר שני ברפואה אלטרנטיבית.

ואין מי שיעצור אותם. הם הרי למדו מעל 7 שנים רפואה, יודעים את כל ההבחנות כבר בע"פ. איזה תרופה תשפיע בדיוק על הנקודה. את מי צריך להכניס לאשפוז כפוי ולא מספיק אחראי לעצמו ואולי אפילו יכול להזיק לסביבה. מי לא מתאים לחברה המודרנית הזאת.

ואני תוהה בכלל איך אדם שהוא אדם יכול לאבחן נפש של אדם אחר? מה? הוא אלוהים?

הרי אני ראיתי אותם.
הם ישבו שם עם בירה ביד, מתחת לבניין, נראים אנושים לגמרי. מספרים סיפורי זוועה של המטופלים שלהם. כמה גורלות הם חרצו היום. כמה העבודה הזאת לא מתגמלת.

ובא לי להסתכל להם בעיניים ולומר להם שיחזירו לי את אחותי. הרי אני זוכר שפעם היא הייתה ילדה רגילה, נורמלית, מחבקת, אוהבת, צוחקת. בלי כדורים והשטויות שהיא עושה היום.

אבל אני מפחד. הרי הם אלוהי הנפשות. מה אם הם יחרצו את הנפש שלי בכוחות הסגולה שהאוניברסיטה נתנה להם?

 

אליאב.